רש"י על עירובין ט״ז א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על עירובין ט״ז ע״א:ג׳ רש"י על עירובין ט״ז ע״א:ה׳ »

1 עירובין פתח ↗

כֹּל שֶׁהוּא שְׁלֹשָׁה, וּמִשְּׁלֹשָׁה עַד אַרְבָּעָה, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין זֶה לָזֶה כִּמְלוֹאוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא פָּרוּץ כְּעוֹמֵד. וְאִם הָיָה פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד — אַף כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד אָסוּר.

2 רש"ש על עירובין פתח ↗

רש"י ד"ה צריך שלא יהא בין זל"ז כמלואו. כיון דעומד רבה עליו ל"ל אתי אוירא דה"ג כו'. והנה לר"פ ע"כ בפרוץ כעומד ג"כ ל"א אתי אוירא דה"ג כו' והא דלעיל י ב דדחי דלעולם אימא לך מותר ר"ל פרוץ כעומד וש"ה דאתי אוירא דה"ג כו' התם שאני דמצד הב' הפתח דמבוי דפרצתו מרובה אבל הכא דמב' הצדדים לא הוי אלא פרוץ כעומד כ"א ניתר בפרוץ כעומד ותו לא מיצטרפי:

3 עירובין פתח ↗

4 עירובין פתח ↗

1 ומג' ועד ד' - ולא ד' בכלל:

2 צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו - וכל כמה דלא הוי כמלואו אע"ג דהוי ריוח שלשה כיון דעומד רבה עליו ליכא למימר אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה והוו להו פתחים:

3 ואם היה פרוץ כו' - לקמן מתרץ לה אם היה פרוץ כעומד הוה ליה למיתני:

4 אף כנגד העומד אסור - לזרוע דלא אלים עומד בפחות מד' למישרי כנגדו היכא דפרוץ רבה עליו:

« רש"י על עירובין ט״ז ע״א:ג׳ רש"י על עירובין ט״ז ע״א:ה׳ »